פרמיירה להצגה פוליטית בבת אחת הוסט השיח על דרכי ההתמודדות עם עזה ועל הפגיעה המתמשכת, המשמעותית- בתושבי העוטף אל שר הביטחון המתפטר ואל ה...
בבת אחת הוסט השיח על דרכי ההתמודדות עם עזה ועל הפגיעה המתמשכת, המשמעותית- בתושבי העוטף אל שר הביטחון המתפטר ואל ה"רחש בחש" הפוליטי שהתפרץ מייד לאחר הנאום,
הפוליטיקאים התחרו זה בזה בנאומים חוצבי הלהבות מול עדשות מצלמות ערוצי הטלוויזיה על יכולתם להנהיג, לפעול אחרת, לפתור את כל בעיותינו...
ביבי נאם מול קברו של בן גוריון על "מנהיגות אחראית" הנדרשת לעשות את הדברים הנכונים...
כן אדוני ראש הממשלה:
אתה יכול להסביר לנו מהם הדברים הנכונים שעשית בשנים האחרונות כשהתסריט של התדרדרות מואצת של המצב ההומניטרי בעזה היה ידוע מראש?
כיצד מינפת את ההזדמנויות המדיניות כשהעולם הציע מנגנוני סיוע מגוונים להפחתת הלחץ בעזה?
כיצד התייחסת למערכת הביטחון שהתריעה בלא הפסק על המשמעויות הצפויות של העמקת המשבר? לתרחישים של התפתחותו לעימות אזרחי על הגדרות ומעבר להן?
כיצד השבת להצעות שהועלו ע"י שרים בממשלתך לטיפול בסוגיות ההומניטריות (לא אשוב אל הצעת "המועצה לשלום ולביטחון" שעובדה ע"י המל"ל והוצעה לממשלה כפי שהזכרתי לא פעם בעבר),
מה עשית מעבר לנאומיך חוצבי הלהבות (ביכולתך הרטורית הכל כך מרשימה)- על שינוי גאו אסטרטגי המתרחש בזכות מנהיגותך, על הקשרים המתרבים עם מדיניות ערביות החולקות איתנו אינטרסים משותפים, כמה אהבת להותיר את החלקים העמומים באשר "למה שמתקיים בחשאיות ומתחת לרדאר", בלי שהעיתונאים "הסמולנים" יודעים,
כיצד הפכת את ה"רומן הרוסי" שלך, את הקשרים המיוחדים עם פוטין, את החברות המופלאה עם מרקל למנוף ליצירת השותפות לבניית עתיד טוב יותר לישראל, לעזה- ולתושבי העוטף, ולכולנו
מה יצא עד כה מהקשר הקרוב, המיוחד (באמת) עם נשיא המעצמה החשובה בתבל?
כיצד פעלת בביקורים בכל רחבי העולם ובוועידות המרובות בהן כיכבת עם רעייתך בצילומים (תמיד- בשורה הראשונה/ ליד שועי עולם)?
זהו הזמן שבחרת לציין שיש "נושאים רגישים שאל לציבור לדעת" ושהופכים את החלטותיך באשר להפסקת האש לנכונות,
אני האחרון המאמין בכוחה של הלחימה והאש לפתור מצבים מדיניים, אך מהראשונים שלמדו ויודעים שהלחימה- היא אמצעי למדיניות שקיימת,
במזרח התיכון- המקלות צריכים להיות מורדים בעוצמה בלתי פרופורציונלית כדי לשמר את ההרתעה ולממש את העובדה "שלנו יש יותר גדול"
מהי המדיניות? להיכן בכוונתנו להגיע? מה התכנון האסטרטגי? כיצד הרשות הפלשתינית (שותפה בערבון מוגבל אך עדיפה לאין ערוך על ישות טרור שאינה מכירה בקיומנו) מתקשרת לכך?
האם בעוד שבועות/ חודשים- כשהגחלים הלוחשות ברשות הפלשתינית יהפכו לאש המציתה את השטח גם נאמר שאין פתרון? גם נשקיע שוב את כל משאבי כוחות הביטחון ואת מיטב בנינו (רק של המחצית המשרתת- לא זו של המחצית "שתורתה אומנותה" או המתחמקת משרות, אך הזוכה לחיבור עם "עטיני השלטון" ואינה חולקת בנטל השרות)?
ושוב- השדה הפוליטי זוקף ראש והתככים, השותפויות של אינטרסים צרים, חלוקת הממון הציבורי מחדש, ההתחשבנות, הסכינאות, האתנן הפוליטי זוקפים ראש,
שולי מועלם נואמת על פתרון הקסם שהם מציעים לישראל (בנט) והבית היהודי, שזה מכבר יצאו מתוכו הקריאות כנגד הפרוטקשן של 15 מליון הדולר שניתנו לחמאס פועל באותן שיטות של מאפייה, מניח "אקדח מעשן" ומאיים בהתפטרות אם בנט לא ימונה לשר ביטחון,
"והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך..."
ורבים- המקושרים לגורמי השפעה פוליטיים מחככים ידיהם בהנאה מהמשחק הפוליטי, מהשלמונים המרובים הניתנים מעל ומתחת לשולחן, מהכסף הרב שיזרום לכיסי "המקורבים", הסקטורים היודעים ללחוץ- במקום לבריאות, לחינוך, לרווחה,
ומה- איתנו האזרחים? ומה עם תושבי עוטף עזה? ומה עם עתידנו בארץ הזו?
הפוליטיקאים התחרו זה בזה בנאומים חוצבי הלהבות מול עדשות מצלמות ערוצי הטלוויזיה על יכולתם להנהיג, לפעול אחרת, לפתור את כל בעיותינו...
ביבי נאם מול קברו של בן גוריון על "מנהיגות אחראית" הנדרשת לעשות את הדברים הנכונים...
כן אדוני ראש הממשלה:
אתה יכול להסביר לנו מהם הדברים הנכונים שעשית בשנים האחרונות כשהתסריט של התדרדרות מואצת של המצב ההומניטרי בעזה היה ידוע מראש?
כיצד מינפת את ההזדמנויות המדיניות כשהעולם הציע מנגנוני סיוע מגוונים להפחתת הלחץ בעזה?
כיצד התייחסת למערכת הביטחון שהתריעה בלא הפסק על המשמעויות הצפויות של העמקת המשבר? לתרחישים של התפתחותו לעימות אזרחי על הגדרות ומעבר להן?
כיצד השבת להצעות שהועלו ע"י שרים בממשלתך לטיפול בסוגיות ההומניטריות (לא אשוב אל הצעת "המועצה לשלום ולביטחון" שעובדה ע"י המל"ל והוצעה לממשלה כפי שהזכרתי לא פעם בעבר),
מה עשית מעבר לנאומיך חוצבי הלהבות (ביכולתך הרטורית הכל כך מרשימה)- על שינוי גאו אסטרטגי המתרחש בזכות מנהיגותך, על הקשרים המתרבים עם מדיניות ערביות החולקות איתנו אינטרסים משותפים, כמה אהבת להותיר את החלקים העמומים באשר "למה שמתקיים בחשאיות ומתחת לרדאר", בלי שהעיתונאים "הסמולנים" יודעים,
כיצד הפכת את ה"רומן הרוסי" שלך, את הקשרים המיוחדים עם פוטין, את החברות המופלאה עם מרקל למנוף ליצירת השותפות לבניית עתיד טוב יותר לישראל, לעזה- ולתושבי העוטף, ולכולנו
מה יצא עד כה מהקשר הקרוב, המיוחד (באמת) עם נשיא המעצמה החשובה בתבל?
כיצד פעלת בביקורים בכל רחבי העולם ובוועידות המרובות בהן כיכבת עם רעייתך בצילומים (תמיד- בשורה הראשונה/ ליד שועי עולם)?
זהו הזמן שבחרת לציין שיש "נושאים רגישים שאל לציבור לדעת" ושהופכים את החלטותיך באשר להפסקת האש לנכונות,
אני האחרון המאמין בכוחה של הלחימה והאש לפתור מצבים מדיניים, אך מהראשונים שלמדו ויודעים שהלחימה- היא אמצעי למדיניות שקיימת,
במזרח התיכון- המקלות צריכים להיות מורדים בעוצמה בלתי פרופורציונלית כדי לשמר את ההרתעה ולממש את העובדה "שלנו יש יותר גדול"
מהי המדיניות? להיכן בכוונתנו להגיע? מה התכנון האסטרטגי? כיצד הרשות הפלשתינית (שותפה בערבון מוגבל אך עדיפה לאין ערוך על ישות טרור שאינה מכירה בקיומנו) מתקשרת לכך?
האם בעוד שבועות/ חודשים- כשהגחלים הלוחשות ברשות הפלשתינית יהפכו לאש המציתה את השטח גם נאמר שאין פתרון? גם נשקיע שוב את כל משאבי כוחות הביטחון ואת מיטב בנינו (רק של המחצית המשרתת- לא זו של המחצית "שתורתה אומנותה" או המתחמקת משרות, אך הזוכה לחיבור עם "עטיני השלטון" ואינה חולקת בנטל השרות)?
ושוב- השדה הפוליטי זוקף ראש והתככים, השותפויות של אינטרסים צרים, חלוקת הממון הציבורי מחדש, ההתחשבנות, הסכינאות, האתנן הפוליטי זוקפים ראש,
שולי מועלם נואמת על פתרון הקסם שהם מציעים לישראל (בנט) והבית היהודי, שזה מכבר יצאו מתוכו הקריאות כנגד הפרוטקשן של 15 מליון הדולר שניתנו לחמאס פועל באותן שיטות של מאפייה, מניח "אקדח מעשן" ומאיים בהתפטרות אם בנט לא ימונה לשר ביטחון,
"והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך..."
ורבים- המקושרים לגורמי השפעה פוליטיים מחככים ידיהם בהנאה מהמשחק הפוליטי, מהשלמונים המרובים הניתנים מעל ומתחת לשולחן, מהכסף הרב שיזרום לכיסי "המקורבים", הסקטורים היודעים ללחוץ- במקום לבריאות, לחינוך, לרווחה,
ומה- איתנו האזרחים? ומה עם תושבי עוטף עזה? ומה עם עתידנו בארץ הזו?
תגובות