חשרת עבים, פוליטקלי אין קורקט, מאת אודי ענפי

אני חש בימי החורף ובעקבות הגשם הרב שאנו אכן מול "חשרת עבים", המציאות המדינית/ ביטחונית/ פוליטית אינה יכולה לקיים מצב קפוא/ אין...

אני חש בימי החורף ובעקבות הגשם הרב שאנו אכן מול "חשרת עבים",
המציאות המדינית/ ביטחונית/ פוליטית אינה יכולה לקיים מצב קפוא/ אין ואקום.
בזירה המדינית- מתעצבים פניה של ישראל מול העולם בהתגדרות "בקשרים המיוחדים" עם מנהיגי מעצמות הימין/ הדיקטטורות/ המדינות שמנהיגיהן גזענים, מנהיגים המוקצים במקומות רבים, בוודאי המצויים במחלוקת בעולם המערבי- מתייצבים בישראל לתמונות עם ראש הממשלה/ שר החוץ/ שר הביטחון/ שר הבריאות....

ישראל מתגדרת בהרחבה של קשריה ובשיפור במצבה הבינלאומי אך אפילו ההצבעה המוצדקת כנגד החמאס באו"ם בתמיכה ובדחיפה של ידידתנו הטובה בעולם לא הצליחה לשכנע מדינות שגם עימם התגדר ראש הממשלה בקשריו המיוחדים ובתצלומים מחמיאים (הודו- כמשל) להצביע נגדן (או לפחות- להימנע).
הבוחן מעבר לכותרות את הביקור המתוקשר של משלחת צה"ל לרוסיה מגלה שהכותרות של "חזל"ש- חזרה לשגרה" והשיבה "לתיאום הביטחוני" עם הרוסים אינם קשורים למציאות, שהביקור לא ענה על הציפיות, שהמפגשים לא התקיימו בין "מקבילים" ושהמגבלות על פעילות ישראלית (מוצדקת לכשעצמה) במרחב הסורי נותרו.
ההיתלות המוחלטת בידידות האמת של טראמפ עם ישראל עומדת בסכנה עם הידוק "הטבעת" של חקירותיו (ואצלנו- החקירות נותרות תחת "לא היה כלום ואין כלום").
הזירה הסורית היא דוגמא מאלפת לשינוי שחל ממדיניות חיונית ומפוקחת של עמימות שאפיינה את תקופת שר הביטחון לשעבר יעלון ואפשרה לישראל לתקוף בחופשיות יחסית לזו של שרי הביטחון שאחריו כאשר ישראל מוותרת על האסטרטגיה הביטחונית ובוחרת בזו הפוליטית ("תראו כמה גדול יש לנו") ומתגדרת ומפרסמת את מספר תקיפותיה...

ובאשר לגבול לבנון- המבצע הנוכחי חיוני אך המסע התקשורתי המלווה אותו חרג מכל פרופורציה ("שוב ביבי ביוניקלו שחור מלווה דיפלומטים/ נואם במסיבת עיתונאים (?)/ מצטלם שותה קפה עם לוחמים...)

כך גם באשר למדיניות ההרתעה בגבול עזה שהתפוררה (ולא ארחיב את הגינוי המתחייב באשר ל"פריצת הסכרים" בשיח שהתנהל בגלוי על מה שהתרחש בקבינט, על תפיסת ההשמצות של צה"ל ע"י מי שהיה עד לפני רגע שר הביטחון- "חבורת שלום עכשיו") ועל חילופי ההאשמות בין חברי הקבינט, ואפילו על השיבה למדיניות ההפחדה הכל כך אהובה ע"י ראש ממשלתנו,
כל מי שצפה בסדרה המעולה שהוקרנה השבוע בערוץ 11 "הפלונטר של עזה" הבין כי בלא מדיניות, אסטרטגיה ותוכנית לא נצליח להשקיט את הגזרה המאיימת והרותחת הזו.
ובאותו הקשר- כל מי שחולם להצליח לנתק בין 2 הישויות הפלשתיניות ועשה מאמצים לנטרל את אבו מאזן מהתהליך מול עזה (ואני האחרון שיגן עליו ועל תרומתו הרבה לכאוס המתקיים) מבין שוב- שכשאין מדיניות, אין אסטרטגיה, אין שיתוף אמיתי של מדינות שיכולות לסייע- המצב הנפיץ רק הופך לנפיץ עוד יותר,

לאט לאט קורה מה שהיה כה צפוי כשהאור החלש שבקצה המנהרה של תושבי יהודה ושומרון מתעמעם,
הייתי ממתין עם הכותרות שהעיתונאים ממהרים להציע- של אינתיפאדה חדשה אך ההתגברות של מעשי הטרור, הירידה במוטיבציה של שת"פ בטחוני של הרשות עם צה"ל, התסכול ו"הלבבות הפתוחים" להסתה- יוצרים התגברות ברצף האירועים הביטחוניים, מורכבות ועומס רב/ בלתי נסבל על כוחות הביטחון, וכל המורכבות הביטחונית שוב מוטלת על הכתפיים של מערכי הביטחון, של כוחות צה"ל המתוחים בשלושת הגזרות, של שוטרים, של אנשי השב"כ העושים לילות כימים כאשר העיתונאים מרבים בכותרות של "כבר חודשיים שהחוליה שביצעה את הרצח המחריד לא נתפסה". 

אלה- ששר הביטחון כינה פחדנים ושמאלנים".

אלה- כוחות הביטחון שמפקדיהם, המופקדים על היכולת, המוטיבציה, המסירות, הנחישות, מוצאים עצמם מוקעים ביום יום בלי הרף, 

אלה- שהעיתונאים והפוליטיקאים טוענים שהם "עושקי הקופה" עם דרישות ביטחוניות מופרזות וגם עלויות פנסיה "בלתי נסבלות" (ומסכים שיש צורך בבחינה ובפיקוח הדוקים של הוצאות הביטחון), לא כל שכן- בבקרה ומניעת שחיתויות בצה"ל ובמשטרה.

אלה - שהחרדים עושים מאמצי על כנגד גיוס בניהם להשתלבות בהם (ואמש- נפלו לוחמים מ"נצח יהודה"). 

אלה- שהפוליטיקאים מיהרו להתחרות בהשמצתם את "המשטרה המושחתת", וכוחות הימ"מ הם שתפסו השבוע בתום מרדף ארוך את המחבלים, 

אלה- שבסדיר מקבלים 1,000 שקלים בעוד למעלה ממחצית חבריהם אינם משרתים, שבתוכם אחוז גבוה של לוחמים מהפריפריה ומאוכלוסיות מופלות (האתיופים, הדרוזים).
אלה- שאת הנשים שבהם מפרידים, נלחמים נגד שילובן (שמניסיוני- כה מוצלח).
ולנו- נותרה תקווה וחובה לעשות את שנדרש ולהחליף את הממשלה הרעה הזו, לאחד כוחות של מי שהמדינה יקרה לו ולתת הזדמנות לכוחות המבטיחים להעמיד את המדיניות, האסטרטגיה והתכנון ואת המדינאות לפני הפוליטיקה.

והלוואי- שאבי וציפי, שאהוד, שיאיר, שבוגי, שבני גנץ ושעוד טובים רבים שיש בעם הזה ישלבו ידיים וישנו את התהליך המאיים עלינו ועל עתידנו.